עדשת מגע נתקעה בעין? הסרה בטוחה וסימני אזהרה
עדשת מגע שנתקעה אינה יכולה לעבור אל מאחורי העין. כך מסירים עדשה רכה בבטחה, נמנעים מכלים מסוכנים ומזהים מתי נדרש טיפול דחוף.
עדשת מגע יכולה להחליק מהקרנית, להתקפל ולהסתתר מתחת לעפעף, אך היא אינה יכולה לעבור אל מאחורי גלגל העין. הלחמית—הקרום שמצפה את פנים העפעפיים ומכסה את לובן העין—מתקפלת על עצמה בקמרונות הלחמית ויוצרת כיס סגור, ולא מסלול פתוח אל ארובת העין.
את רוב העדשות הרכות שזזו ממקומן אפשר להוציא באמצעות ידיים נקיות, סיכוך, מצמוץ והזזה עדינה. חשוב לא פחות להכיר את הגבולות: אין לחפש מתחת לעפעף, לגרד את העין בציפורן, להשתמש בפינצטה או להמשיך לנסות למרות הכאב. עין אדומה, כואבת, רגישה לאור, מפרישה או כזו שהראייה בה נעשתה לאחרונה מטושטשת זקוקה להערכה מקצועית מהירה, משום ששריטה או זיהום עלולים להרגיש בתחילה כאילו העדשה עדיין נמצאת בעין.
תשובה מהירה
אם נראה שעדשת מגע רכה נתקעה, הפסיקו לשפשף את העין. רחצו וייבשו את הידיים, השתמשו במראה במקום מואר היטב, וטפטפו טיפות סיכה ללא חומר משמר שמאושרות לשימוש עם עדשות מגע או תמיסת מלח סטרילית. מצמצו בעדינות במשך דקה. אם אפשר לראות את העדשה, הזיזו אותה אל לובן העין והוציאו אותה בצביטה עדינה באמצעות כריות האגודל והאצבע המורה—לא באמצעות הציפורניים. אם היא מתחת לעפעף העליון, הביטו מטה ועסו בעדינות את העפעף הסגור לכיוון הריסים.
הפסיקו אם העדשה אינה זזה לאחר כמה ניסיונות עדינים, אם אי אפשר לוודא שהיא עדיין בעין, או אם העין מתחילה לכאוב. אופטומטריסט או רופא עיניים יכולים להפוך את העפעף ולבדוק את הקרנית בבטחה. פנו לטיפול עיניים דחוף במקרה של ירידה בראייה, כאב משמעותי, אודם ניכר, רגישות לאור, הפרשה, חבלה או תסמינים שנמשכים לאחר הוצאת העדשה.
עובדות חשובות
- קמרונות הלחמית מונעים מעדשת מגע לעבור אל מאחורי גלגל העין.
- עדשה רכה שזזה ממקומה יכולה להתקפל ולהיתקע מתחת לעפעף העליון.
- סיכוך ומצמוץ עדין עוזרים לעדשה יבשה לנוע בלי לשרוט את הקרנית.
- מי ברז חושפים עדשות מגע למיקרואורגניזמים ועלולים לגרום לעדשות רכות להתנפח או להידבק.
- כאב, פוטופוביה, ראייה מטושטשת, אודם או הפרשה עלולים להעיד על פגיעה בקרנית או על זיהום.
תחילה בדקו: האם העדשה באמת עדיין בעין?
העדשה עלולה ליפול על הבגדים, על מגבת, לכיור או לרצפה בלי שתבחינו בכך. היא גם עשויה להתקפל לצורת סהר כמעט שקוף מתחת לעפעף העליון. לפני שנוגעים שוב ושוב בעין:
- בדקו את קופסת העדשות, קצות האצבעות, הפנים, הבגדים והמשטח הנקי שלפניכם.
- השוו את הראייה בכל עין בנפרד רק אם הדבר נוח; בעין ללא העדשה הראייה עשויה להיות פחות מתוקנת באופן ניכר.
- הביטו במראה מוארת היטב והפנו את המבט למעלה, למטה, שמאלה וימינה.
- אל תכניסו עדשה נוספת כדי “לבדוק” את העין. שתי עדשות רכות יכולות לשבת זו על זו, או שאחת מהן יכולה להישאר מוסתרת בקמרון העליון.
תחושה מתמשכת של גוף זר אינה מוכיחה שהעדשה עדיין בעין. יובש, שפשוף קטן בקרנית, ריס או דלקת יכולים להמשיך להציק גם לאחר שהעדשה כבר נפלה. מנגד, דיווחי מקרה נדירים מראים שעדשה רכה מקופלת יכולה להישאר מוסתרת בקמרון העליון, במיוחד כאשר התסמינים קלים או מיוחסים לסיבה אחרת. אם עדיין קיימת אי־ודאות לאחר בדיקה זהירה ועדינה, זו סיבה לעבור בדיקת עיניים—לא לחפש עמוק יותר בבית.
מדוע עדשת מגע אינה יכולה לעבור אל מאחורי העין
משטח העין הנראה אינו כדור פתוח. לחמית גלגל העין מכסה את הסקלרה הלבנה, ולחמית העפעף מצפה את הצד הפנימי של העפעפיים. המשטחים האלה נפגשים בקפלים גמישים שנקראים קמרונות הלחמית העליון והתחתון. יחד הם יוצרים כיס ללא מוצא סביב החלק הקדמי של העין.
המבנה הזה מסביר את החלק המרגיע: עדשה אינה יכולה לנדוד אל המוח, אל הסינוסים או אל החלל שמאחורי גלגל עין שלם. עם זאת, היא יכולה לעלות גבוה מתחת לעפעף העליון, להתקפל, להיצמד לריר או לשבת על הלחמית במקום שקשה לראות. דיווחים שפורסמו על עדשות שנשארו במשך שנים הם מקרים קליניים חריגים, ולא הוכחה לכך שרוב העדשות שנעלמו נשארות בשקט בתוך העין. הם כן מראים מדוע גירוי מתמשך בעין אחת מצדיק היפוך עפעף ובדיקה מקצועית.
הקרנית רגישה יותר מלובן העין. שפשוף חוזר, ציפורן חדה או כלי מאולתר עלולים לפגוע במשטח שלה. לכן הדרך הביתית הבטוחה ביותר מתמקדת בסיכוך ובהזזת עדשה נראית אל הסקלרה לפני שצובטים אותה בעדינות.
איך להסיר בבטחה עדשת מגע רכה שנתקעה
השלבים האלה מיועדים לעדשה רכה רגילה לתיקון הראייה כאשר לא הייתה חבלה משמעותית או חשיפה לחומר כימי. בעדשות חבישה טיפוליות, בעיניים שנותחו לאחרונה ובעדשות מיוחדות יש לפעול לפי הוראות הרופא.
1. עצרו והכינו משטח נקי
רחצו ידיים במים ובסבון, שטפו אותן היטב וייבשו במגבת נטולת סיבים. עבדו מעל משטח נקי ושטוח עם תאורה טובה ומראה. הרחיקו את הציפורניים מהעין. אם העין כואבת מאוד, הראייה ירדה או שהייתה חבלה, ותרו על ניסיון ההסרה בבית ופנו לעזרה דחופה.
2. סככו במקום לשפשף
טפטפו טיפה או שתיים של דמעות מלאכותיות ללא חומר משמר שעליהן מצוין כי הן מתאימות לעדשות מגע, או תמיסת מלח סטרילית המיועדת לעיניים. עצמו את העין בעדינות, המתינו כדקה ואז מצמצו לאט כמה פעמים. הסיכוך יכול לשחרר עדשה שהתייבשה על פני העין.
אין להשתמש במי ברז, במי שתייה מבקבוק, ברוק או בתמיסת מלח ביתית. המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית (CDC) מציינים שמים יכולים לגרום לעדשות רכות לשנות צורה, להתנפח ולהיצמד לעין; מים יכולים גם לשאת Acanthamoeba ואורגניזמים אחרים שמסוגלים לגרום לדלקת קרנית חמורה.
3. אם העדשה ממורכזת, החליקו אותה אל לובן העין
הביטו מעלה ומשכו את העפעף התחתון מטה. געו בעדשה בכרית של אצבע מורה נקייה, החליקו אותה אל מתחת לקרנית ועל לובן העין, ואז צבטו אותה בעדינות בין כריות האגודל והאצבע המורה. שמרו על צביטה שטחית והרחק מהקרנית. לעולם אל תשתמשו בציפורניים.
אם העדשה אינה מחליקה, הוסיפו עוד חומר סיכה מתאים והמתינו. כוח אינו שיטת הסרה.
4. אם העדשה זזה הצדה או מתחת לקרנית
הביטו בכיוון הנגדי כדי שיהיה קל יותר לראות את העדשה. דרך העפעף—לא במגע ישיר של הציפורן—כוונו אותה בעדינות אל המרכז או אל החלק הלבן התחתון של העין. לאחר מכן השתמשו בשיטה הרגילה להסרת עדשה רכה. הפסיקו אם התנועה מגבירה את הכאב או אם העדשה נראית קרועה.
5. אם ייתכן שהעדשה נמצאת מתחת לעפעף העליון
הביטו מטה. כשהעין עצומה, הניחו קצה אצבע נקי על עור העפעף העליון ועסו בעדינות כלפי מטה, לכיוון הריסים. לאחר מכן מצמצו והביטו שוב במראה. אפשר להרים מעט את העפעף העליון באזור הריסים כדי לבדוק את מה שנראה בקלות, אך אין להכניס מתחתיו מקלון צמר גפן, פינת ממחטה, פינצטה או כל חפץ אחר.
כאשר חושדים שעדשה נשארה בעין, אנשי מקצוע יכולים לבצע היפוך יחיד או כפול של העפעף ולבדוק את הקמרון. הטכניקה נעשית באופן מבוקר ועם ציוד בדיקה מתאים; היא אינה סימן לכך שמותר להעביר דבר מתחת לעפעף בבית.
6. קבעו כלל לעצירה
הגבילו את עצמכם לכמה ניסיונות רגועים ועדינים. אם אינכם רואים את העדשה, היא אינה זזה, היא נקרעת או שאתם עדיין לא בטוחים אם היא נמצאת בעין, צרו קשר עם אופטומטריסט, רופא עיניים, מרפאת עיניים דחופה או מוקד רפואי דחוף באזורכם. המשך ניסיונות עד שהעין נפוחה ומגורה יקשה גם על ההסרה וגם על האבחנה.
עדשות רכות, קשיחות, סקלרליות ועדשות חבישה דורשות טיפול שונה
| סוג העדשה | איך עשויה להרגיש תזוזה | התגובה הבטוחה ביותר |
|---|---|---|
| עדשה רכה | מקופלת, יבשה, גבוהה מתחת לעפעף או לא ממורכזת | לסכך, למצמץ, להזיז אל לובן העין ולהסיר בכריות האצבעות |
| עדשה קשיחה חדירת גז | קצה קשיח ומורגש, לרוב זזה אל לובן העין | להשתמש בשיטת ההסרה או המרכוז מחדש שלימד אתכם איש המקצוע |
| עדשה סקלרלית | אטימה חזקה של נוזל על פני שטח רחב | להשתמש בהתקן השאיבה שנרשם רק על העדשה ובמיקום שנלמד |
| עדשת חבישה או עדשה טיפולית | עשויה להגן במכוון על משטח פגוע או מנותח | לפנות לצוות העיניים המטפל לפני ההסרה, אלא אם ניתנה תוכנית מפורשת |
Moorfields Eye Hospital מתאר טכניקות נפרדות לעדשות רכות, קשיחות וסקלרליות. התקן שאיבה מיועד לעדשה המתאימה ולעולם לא לעין חשופה. אם הותאמה לכם עדשה מיוחדת, השתמשו בדיוק בשיטה ובהתקן שסיפק איש המקצוע במקום להתאים עצות לעדשות רכות.
מה לא לעשות
- אל תשפשפו בחוזקה. השפשוף עלול לקפל את העדשה עוד יותר, לשפשף את הקרנית ולהחמיר את הדלקת.
- אל תשתמשו בפינצטה, במלקחיים, במקלוני צמר גפן, בנייר או בציפורן מתחת לעפעף. קל לפספס עדשה שקופה וקל לפגוע ברקמת העין העדינה.
- אל תשטפו את העדשה או את העין במי ברז כשיטה שגרתית להסרת עדשה. במצב שאינו קשור לחומר כימי, חומר סיכה סטרילי המתאים לעין או תמיסת מלח סטרילית בטוחים יותר.
- אל תשתמשו ברוק. הוא מעביר חיידקים ומיקרואורגניזמים אחרים מהפה אל פני העין.
- אל תכניסו עדשת מגע שנייה. אפשר לפספס את העדשה שנותרה מתחתיה.
- אל תשתמשו בשאריות של טיפות אנטיביוטיות, סטרואידליות, מאלחשות או מפחיתות אודם. הן עלולות לטשטש ממצאים, לעכב טיפול מתאים או לא להתאים לסיבה.
- אל תחזרו להרכיב עדשות רק מפני שאי־הנוחות השתפרה לזמן קצר. העין צריכה להרגיש בנוח, לא להיות אדומה ולראות כרגיל; תסמינים מדאיגים דורשים תחילה ייעוץ מקצועי.
חשיפה לחומר כימי היא מצב חירום שונה. הוציאו את העדשה אם היא יוצאת בקלות, התחילו מיד בשטיפה רציפה במים נקיים ופושרים, ופעלו לפי הנחיות מרכז ההרעלות או שירותי החירום המקומיים. אל תעכבו את השטיפה בזמן חיפוש אחר תמיסה מיוחדת.
סימני אזהרה שמחייבים טיפול עיניים דחוף
הרכבת עדשות מגע מעלה חשש לקרטיטיס מיקרוביאלית, זיהום בקרנית שעלול לסכן את הראייה. ה־CDC ממליץ להסיר את עדשות המגע ולפנות מיד לרופא עיניים במקרה של גירוי חריג המלווה בתסמינים כמו כאב שמחמיר, רגישות לאור, טשטוש ראייה פתאומי, דמעת מוגברת או הפרשה.
פנו לבדיקת עיניים דחופה עוד באותו היום אם מופיע אחד מהמצבים הבאים:
- כאב עיניים בינוני או חמור, או כאב שמחמיר לאחר הוצאת העדשה;
- טשטוש, ערפול, ירידה או עיוות חדשים בראייה;
- רגישות חזקה לאור;
- אודם ניכר או מתפשט;
- הפרשה דמוית מוגלה או דמעת כבדה וחריגה;
- כתם לבן או אפור על הקרנית;
- חוסר יכולת להשאיר את העין פתוחה;
- עדשה שנשארת תקועה למרות סיכוך וניסיונות עדינים;
- חשד לחלק קרוע שלא נמצא;
- תסמינים לאחר שינה, שחייה, מקלחת או ג׳קוזי עם העדשות;
- ניתוח עיניים לאחרונה, חבלה משמעותית, חשיפה לחומר כימי או מערכת חיסון מוחלשת.
אובדן ראייה חמור, חבלה חודרת או פגיעה כימית הם מצבי חירום. השתמשו במסלול הטיפול הדחוף הזמין במקום מגוריכם במקום להמתין לתור שגרתי.
תחושת חול קלה שחולפת במהירות לאחר הסרה ללא סיבוכים עשויה לשקף יובש זמני. עם זאת, גם שפשוף בקרנית וגם קרטיטיס מוקדמת יכולים לגרום לתחושת גוף זר. אם התסמינים נמשכים, חוזרים או מחמירים במהלך השעות הבאות, בטוח יותר לפרש זאת כ“נדרשת בדיקה” ולא כ“העדשה כנראה עדיין מסתתרת”.
לאחר הוצאת העדשה
בדקו את העדשה שהוצאה על משטח נקי. האם היא שלמה? האם חסר חלק מהקצה? האם היא קרועה, עכורה, מיובשת או מזוהמת? יש להשליך עדשה יומית חד־פעמית. אין להשתמש שוב בעדשה פגומה. אם עדשה רב־פעמית באה במגע עם מים או עם משטח לא נקי, פעלו לפי הוראות הניקוי והחיטוי של היצרן ושל איש המקצוע המטפל בעיניים; תמיסת מלח סטרילית יכולה לשטוף אך אינה מחטאת.
השאירו את העדשה מחוץ לעין בזמן ההחלמה. הרכיבו משקפיים ועקבו אחר הנוחות, האודם, הרגישות לאור והראייה. אל תישנו עם עדשה חלופית ואל תכניסו עדשה חדשה לעין מגורה. אם האירוע כלל כאב, שריטה, הישארות ממושכת של העדשה או חשיפה למים, שאלו איש מקצוע בתחום בריאות העין מתי בטוח לחזור להרכיב עדשות.
להבנת ההבדל הרחב יותר בין עייפות של פני העין לבין שינוי מיקוד הקשור לגיל, קראו על מאמץ עיניים דיגיטלי לעומת פרסביופיה. המדריך להזדקנות העין ולאובדן ראייה שלנו עוסק בבדיקות שגרתיות ובמניעה ארוכת טווח, ואילו המדריך לבטיחות העיניים בליקוי חמה מתייחס לסכנה חריפה אחרת לרשתית. אם מיקוד הראייה מקרוב עצמו משתנה, המאמר על פרסביופיה אחרי גיל 40 מסביר את הדפוס הרגיל ואת אפשרויות התיקון.
מניעת מקרה נוסף של עדשה תקועה
יובש, הרכבה ממושכת מדי, שינה עם עדשות, חשיפה למים, קצוות עדשה פגומים והתאמה לקויה יכולים להקשות על ההסרה או לגרום לגירוי. המניעה מבוססת בעיקר על שגרת טיפול עקבית:
- פעלו לפי לוח הזמנים שנקבע להרכבה ולהחלפה של העדשות.
- רחצו וייבשו את הידיים לפני כל הרכבה והסרה.
- הרחיקו את העדשות ממי המקלחת, השחייה והג׳קוזי.
- החזיקו בהישג יד משקפיים וטיפות סיכה תואמות.
- השתמשו בתמיסת חיטוי טרייה לעדשות רב־פעמיות; לעולם אל תוסיפו תמיסה חדשה על הישנה.
- החליפו את הקופסה וייבשו אותה באוויר לפי ההנחיות, בלי לשטוף אותה במים.
- הפסיקו להרכיב עדשות כשהעין אדומה, כואבת, דומעת באופן חריג, רגישה לאור או כשהראייה מטושטשת.
- קבעו בדיקת התאמה אם העדשות זזות שוב ושוב מהמרכז, מתקפלות, מתייבשות או קשות להסרה.
המדריך ללוטאין, זאקסנטין והזדקנות העין מסביר את תפקיד התזונה בבריאות הרשתית, אך שום מזון או תוסף אינו יכול לתקן עדשה שאינה מתאימה, לחטא ציוד מזוהם או לטפל בבעיה חריפה בקרנית.
השתמשו ב־SuperAge למעקב אחר התמונה הרחבה
SuperAge אינו יכול לאתר עדשת מגע, לאבחן קרטיטיס, להעריך שריטה בקרנית או להחליף בדיקת עיניים. תפקידו מתחיל לאחר שהשאלות הדחופות בנוגע לעין נפתרו: מעקב אחר שינה, פעילות, כושר לב־ריאה, סמנים מטבוליים ומגמות אחרות בגוף כולו שמשפיעות על הזדקנות בריאה ועל תפקוד ארוך טווח.
טפלו תחילה בבעיה בעין. השתמשו אחר כך במעקב בריאותי כדי לתמוך בהרגלים ובשיחות עם אנשי רפואה, בלי להפוך ציון רווחה לאישור רפואי.
שאלות נפוצות
האם עדשת מגע יכולה לעבור אל מאחורי העין או אל המוח?
לא. הלחמית מצפה את העפעפיים ומתקפלת על גלגל העין, וכך יוצרת שק סגור בחזית. עדשה יכולה להסתתר גבוה מתחת לעפעף העליון או להתקפל בקמרון, אך אינה יכולה לעבור מאחורי עין שלמה אל המוח.
כמה זמן עדשת מגע יכולה להישאר מוסתרת מתחת לעפעף?
רוב העדשות שזזו מתגלות ומוסרות במהירות. דיווחי מקרה נדירים מתארים עדשות רכות שנשארו במשך שנים, לעיתים קרובות מקופלות בקמרון העליון, אך אלה מקרים חריגים. גירוי מתמשך בעין אחת, הפרשה, גוש או תחושת גוף זר ללא הסבר מצדיקים בדיקת עיניים.
האם כדאי להשתמש בטיפות עיניים כדי לשחרר עדשה תקועה?
טיפות סיכה ללא חומר משמר שמסומנות לשימוש עם עדשות מגע, או תמיסת מלח סטרילית, יכולות להחזיר לחות לעדשה רכה ויבשה ולעזור לה לנוע. אין להשתמש במי ברז, ברוק, בשאריות של טיפות מרשם או במוצרים שאינם מיועדים לעיניים.
האם אפשר לישון ולנסות שוב בבוקר?
אל תישנו בכוונה עם עדשה שאולי זזה או נתקעה. שינה עם עדשות מגע קשורה לסיכון לזיהום בקרנית, ועדשה מקופלת יכולה להמשיך לגרות את פני העין. אם הסרה עדינה אינה מצליחה, פנו לשירות רפואת עיניים לקבלת עצה במקום להמתין עד הבוקר עם תסמינים.
מדוע העין עדיין מרגישה שרוטה אחרי שהעדשה יצאה?
ייתכן שהעדשה הותירה את המשטח יבש או מגורה, או שההסרה גרמה לשפשוף בקרנית. זיהום מוקדם יכול לגרום לתחושה דומה. כאב, אודם, פוטופוביה, הפרשה או ראייה מטושטשת שנמשכים מחייבים הערכה מהירה גם כאשר העדשה נראית שלמה.
האם אפשר להכניס עדשה חדשה לאחר שהעדשה התקועה הוסרה?
המתינו עד שהעין תרגיש ותיראה רגילה, הראייה תחזור לרמתה הרגילה ולא יהיה סימן אזהרה. לאחר כאב, שפשוף, חשש לזיהום, חשיפה למים או הישארות ממושכת של העדשה, פעלו לפי עצת איש מקצוע בתחום בריאות העין לגבי חזרה להרכבת עדשות.
מה עושים אם רק חלק מהעדשה הקרועה יוצא?
אל תעבירו כלי על פני העין ואל תנסו שוב ושוב לצבוט חומר שאינכם רואים. שמרו את החלק שהוצא אם אפשר, ופנו לבדיקת עיניים כדי שאפשר יהיה לבדוק בבטחה את העפעף ואת פני הקרנית.
נקודות עיקריות
- עדשת מגע אינה יכולה לנדוד אל מאחורי גלגל העין, אף שעדשה רכה יכולה להתקפל מתחת לעפעף.
- התחילו בידיים נקיות ויבשות, בחומר סיכה מתאים, במצמוץ עדין ובמראה מוארת היטב.
- הזיזו עדשה רכה שנראית לעין אל לובן העין וצבטו באמצעות כריות האצבעות, לעולם לא בציפורניים או בכלים.
- אל תשתמשו במי ברז, ברוק, בפינצטה, במקלוני צמר גפן או בעדשה שנייה.
- הפסיקו לאחר כמה ניסיונות עדינים אם העדשה אינה נראית או אינה נעה.
- כאב, פוטופוביה, ראייה מטושטשת, אודם ניכר, הפרשה או תסמינים מתמשכים מחייבים טיפול עיניים מהיר.
הגנו על העין, ואז עקבו אחר התמונה הרחבה
החזיקו משקפיים וטיפות תואמות לעדשות בקרבת מקום, החליטו מראש מתי להפסיק לפני שניסיון ההסרה נעשה מתסכל, וקבעו בדיקת התאמה אם ההזזה חוזרת. כדי לעקוב אחר מגמות רחבות יותר של הזדקנות בריאה לאחר שהבעיה החריפה בעין נפתרה, הורידו את SuperAge ועקבו אחר שינה, פעילות, כושר וסמנים מטבוליים במקום אחד.
מקורות
- Moorfields Eye Hospital NHS Foundation Trust. סרטונים על הרכבה, הסרה וטיפול בעדשות מגע.
- Moorfields Eye Hospital NHS Foundation Trust. טיפול בעדשות מגע קשיחות חדירות גז.
- המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית. מה גורם לזיהומי עיניים הקשורים לעדשות מגע. עודכן ב־27 במאי 2025.
- המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית. הרגלים בריאים: הרחיקו מים מעדשות מגע. עודכן ב־27 במאי 2025.
- המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית. ניקוי, חיטוי ואחסון של עדשות מגע. עודכן ב־27 במאי 2025.
- Shumway CL, Motlagh M, Wade M. אנטומיה של הראש והצוואר: לחמית העין. StatPearls Publishing; עודכן ב־28 באוגוסט 2023.
- Holicki C, Sims J, Holicki J. (2020). שתי עדשות מגע רכות שנותרו בקמרון העליון במשך 15 שנים אצל מטופלת בעלת אנטומיה ייחודית של ארובת העין. Eye & Contact Lens, 46(2), e13-e16.
- Kang H, Takahashi Y, Kakizaki H. (2017). הישארות עדשת חבישה מקופלת אצל מטופלת עם תסמיני יובש בשתי העיניים: דיווח מקרה. BMC Ophthalmology, 17, 127.
- Gloucestershire Hospitals NHS Foundation Trust. שימוש וטיפול בעדשות מגע רכות.
- המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית. (2018). זיהומי קרנית הקשורים לשינה עם עדשות מגע—שישה מקרים, ארצות הברית, 2016–2018. Morbidity and Mortality Weekly Report, 67(32), 877-881.